סלקום ישראל בע"מ נ' "תיאטרון הצפון" מרכז אומנויות הבמה (בית העם) בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לסעד זמני שעניינו איסור הפרעה וניתוק של מתקן תקשורת המצוי במקרקעי המשיבה 1.

1.המשיבה 2 היא חוכרת נכס מקרקעין בקריית חיים בחיפה. היא השכירה את הנכס לפני שנים למשיבה 1. המשיבה 1 התקשרה עם המבקשת בשנת 1997 בהסכם להשכרת חלק מן המקרקעין להתקנת מתקן תקשורת, הסכם שהוארך בשנת 2008, כאשר דמי השכירות הועמדו אז על 6,500 ₪ לחודש. בשנת 2013 הודיעה המשיבה 2 למבקשת על כי למדה על דבר ההסכם בעניין המתקן, וכי היא האמורה לקבל את דמי השכירות. מנגד עומדת המשיבה 1 על ביצוע התשלום אליה. בצר לה, הגישה המבקשת בחודש דצמבר 2013 טען ביניים בבית משפט זה, הקבוע להוכחות לחודש נובמבר 2014, ככל שמגעים שמנהלים הצדדים לא יצלחו עד אז. עד להכרעה בטען הביניים מעכבת המבקשת בידה את הכספים, אף שהיא נכונה להפקידם בקופת בית המשפט.

2.המשיבה 1 התריעה בפני המבקשת כי בהיעדר דמי תשלום שכירות, תפעל לניתוק מיידי של המתקן. על כן הגישה המבקשת ביום 6.2.14 תובענה חדשה, לצוים קבועים קבוע עד למתן צו גודר בטען הביניים, שיאסור על המשיבה 1 לנתק את המתקן או להפריע לשימוש בו, הכל כמפורט בתובענה. בגדרי התובענה עתרה המשיבה לסעד במעמד צד אחד ולסעד זמני, שיאסור על ניתוק המתקן והפרעות לשימוש בו עד הכרעה בתובענה. צו במעמד אחד ניתן למבקשת, בנתון להפקדת ערבון, שהופקד, ונתבקשה תגובת המשיבים.

3.המשיבה 2 מסכימה למתן הצו, ומתמקדת בזכותה שלה לקבלת דמי השכירות. המשיבה 1 הגישה מצדה ביום 16.2.14 "בקשה לביטול צו המניעה הזמני" (אף שצו זמני לא ניתן כי אם צו במעמד צד אחד, ולמעשה נתבקשה תגובת המשיבה לבקשה לסעד זמני). בתגובתה טוענת המשיבה 1, בתמצית, כי תתכבד המבקשת ותשלם את דמי השכירות, שאז לא תמנע המשיבה 1 את השימוש במתקן.

4.המבקשת והמשיבה 2 השיבו, וכל הצדדים הודיעו כי אין להם התנגדות שהכרעה תיעשה על יסוד הכתובים.

5.דין הבקשה להתקבל. אנמק בקיצור נמרץ, שכן מדובר בבקשה מן הפשוטות.

6.אכן, המשיבה 1 מצפה לקבלת דמי השכירות. גם המשיבה 2 מצפה לקבלת אותם דמי שכירות ממש. מטעם זה בדיוק הגישה המבקשת טען ביניים, שטרם נסתיים בירורו. המבקשת אינה מעוניינת למצוא עצמה משלמת לזה רק על מנת שהאחר יטען כי הוא הנושה הנכון. אולם מובן שאין הצדקה לכך שעד להכרעה בטען ביניים, וכאמצעי לחץ על המבקשת, תפעל המשיבה 1 לניתוק המתקן ולהפרעה לשימוש בו. מבחינת סיכויי התביעה, סעד עצמי ממין זה ספק אם קיים למשיבה 1, מבחינת החוזה. מבחינת מאזן הנוחות, והוא העיקר כאן, פגיעה במתקן תפגע לא רק במבקשת אלא בציבור לקוחותיה. הותרת המתקן עובד, גם בלא תשלום נוכחי של דמי השכירות, לא יפגע במשיבה זולת בתזרים שלה, ולא נטען כי הדבר יביא לקריסתה. מובן שהמבקשת יכולה תמיד לשלם, ואז להדרש לשלם למשיבה 2, אולם הדבר עומד בניגוד לתכליתו של טען הביניים. בנוסף על כך, אין קושי להבטיח שהמשיבה 1 תוכל להפרע מן המבקשת, ובקלות, במקרה של דחיית התובענה, או מתן צו גודר לטובתה בטען הביניים, לפי המוקדם: המבקשת הציעה, ובדין (שהרי אין היא אמורה להרוויח כתוצאה מטען הביניים) להפקיד את כל התשלומים הרבעוניים בקופת בית המשפט, במקום בידי המשיבה 1, עד להכרעה. תעשה כן אפוא המבקשת, ותפקיד כל תשלום רבעוני שהיא חבה בו בהתאם להסכם עם המשיבה 1 בקופת בית המשפט, במועדו, ולאחר הכרעה בתובענה דנן או בטען הביניים תינתנה הוראות באשר לאותם כספים. מובן שאין בהפקדה זו כדי לגרוע מכל זכות או טענה של מי מן הצדדים.

7.נוכח כל האמור, ניתנים אפוא צווים זמניים כמבוקש בבקשה לסעד זמני, שיעמדו בתוקפם עד הכרעה בתובענה או בטען הביניים, לפי המוקדם. זאת, בנתון לבטוחות שכבר נתבקשה המבקשת להפקידם, וחובתה להפקיד עוד את התשלום הרבעוני בהתאם להוראות ההסכם, כאמור בסעיף 6 לעיל.

8.טרם הכרעה בהוצאות: מוצע למשיבה 1 לשקול הסכמה להפיכת הצו בתובענה דידן קבוע, עד להכרעה בטען הביניים, כך שהטיפול בהליך הנוכחי יסתיים, שאז ניתן יהיה לפוטרה מהוצאות (אלא אם יגרוס אחרת מי מן הצדדים במגבלת הזמן שלהלן), וייוותר בעינו טען הביניים על כל טענות הצדדים. המשיבה 1 תודיע עד יום 26.2.14. תז"פ ליום 27.2.14.

ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ד, 19 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: